הדרכה בפסיכותרפיה
הדרכה למטפלים חשובה ביותר לניהול הטיפול ולהתפתחות המקצועית והאישית של מטפלים וזו הדרך לגיבוש העצמי המקצועי ובנייתו לאורך זמן.
אני מוצאת שייחודה של ההדרכה בפסכותרפיה עבורי היא בהיותה תהליך שיש בו תנועה וזרימה, כאשר כל הדרכה היא מפגש ייחודי, שבאמצעותו משתנים ולומדים, הן המודרך והן המדריך.
הגישה שלי בהדרכה לאנשי מקצוע מושפעת מהתפיסה ההתייחסותית הגורסת כי העצמי מתפתח בתוך קשר דיאדי, מושפע מהזולת בקשר ומשפיע עליו בו זמנית.
מודל ההדרכה ההתייחסותי טוען כי המדריך אינו בעל הידע המוחלט, אך הוא בעל הסמכות הנובעת מתוך ניסיונו הקליני. למדריך ישנה היכולת להתבונן בenactments ולנסות לפרש אותן וכן לקבל על עצמו אחריות להתבוננות דינמית ובירור תהליכים בטפול והדרכה הכרוכים הן במודרך והן במדריך.
תפיסה זו מעודדת פתיחות, דיאלוג והשמעת דעות שונות מתוך תפיסה שכיווני דיון שונים מייצגים חלקים שונים של חוויית העצמי המקצועי ואין רק כיוון אחד שהוא הנכון. היכולת להיות עם קולות שונים מאפשרת, בסופו של תהליך, לאסוף אותם לכלל חוויה אינטגרטיבית.
אני מוצאת לנכון לשים דגש מיוחד על התהליך ההדרכתי ולהתבונן על היחסים ההדרכתיים והתפתחותם במקביל לתהליך הטיפולי. כך ניתן לבחון את התהליכים המקבילים ולדון ביחסי הדרכה ובתגובות הרגשיות בתוכם כמקור למידע רב המשקף את הקשר בין מטפל למטופל.
אני מוצאת אתגר ועניין רב להדריך ולהיות חלק מתהליך שהינו כה רב מימדי ומורכב ויכול לקדם ולהעשיר את העוסקים בו.
